מרגישה חסרת אונים שאין לך דרך לעזור למתבגר שלך עם החרדה שלו?
מתוסכלת מהפער בין מה שהוא יכול לעשות לבין מה שהוא עושה בפועל?
פוחדת מהעתיד? איך הוא ישלים בגרויות? איך הוא יתפקד? מה ייצא ממנו?
אל תשארי עם זה לבד.
חרדות זה בסך הכל מנגנון הגנה שהשתבש.
פחד נועד להגן עלינו. פחד עוזר לנו להשאר בחיים. לדוגמא אם לא היינו מפחדים להידרס היינו חוצים את הכביש בלי להסתכל ובלי להיזהר.
חרדות זה פחדים שמופיעים בלי האיום עצמו.
הגוף נכנס לכוננות וברגעים האלה ההגיון מפסיק לפעול, הרבה מערכות לא באות לידי ביטוי והמנגנונים הפעילים בעיקר הם הילחם, ברח או קפא.
ככה אנחנו מתוכנתים לפעול.
החרדה עצמה לא מסוכנת.
הבעיה בחרדה לא מטופלת היא שהיא מחמירה עם הזמן.
מתבגר שחווה חרדות נמנע מלעשות דברים שמגבירים לו את החרדה. לדוגמא: נמנע להיפגש עם חברים, נמנע ללכת לבית הספר, נמנע להתרחק מהבית. ההמנעויות האלה מורידות את תחושת המסוגלות העצמית ואת הבטחון העצמי וזה מגביר את החרדות בטווח הרחוק.
את הפחד והחרדה את לא יכולה לקחת ממנו, אבל כהורה יש לך אפשרות לעזור לו.
דרך שלבים פשוטים את יכולה לעזור לו או לפחות להקל עליו את הסבל.
לראות מה הוא כן יכול לעשות. אולי במקום לצאת ליום שלם לצאת מהבית לשעתיים. אולי במקום להיפגש עם כל החברים להזמין חבר אחד קרוב.
תהיי יצירתית. עזרי לו למצוא מה הוא כן יכול לעשות. לאן הוא כן יכול לצאת ולכמה זמן. איזה דברים חדשים הוא יכול ללמוד על עצמו ואיך הוא יכול להעביר את התקופה בצורה טובה יותר.
כבדי את החרדה. אל תבטלי אותה במילים כמו: זה כלום. כי זה רק גורם לו להרגיש יותר לבד.
אל תנסו לדבר להגיון כי ברגעים של חרדה ההגיון לא פועל.
עודדי אותו להאמין שזו תקופה ושהוא יצליח להתמודד עם זה. שהוא יצליח לחיות חיים בלי חרדה.
עודדי אותו לדמיין את החיים שלו בלי החרדה.
אל תקחי לו את המטלות. אל תרחמי עליו. ככל שהוא יעשה יותר דברים הוא יילמד לחיות לצד החרדה והחרדה לא תנהל אותו יותר.
לשיחת היכרות ללא עלות ולכלים נוספים התקשרי.
