המתבגר שלכם מתמודד עם חרדות?

אל תמזערו את החרדה. אל תגידו אל תדאג. זה רק ייגרום לו להרגיש שלא מבינים אותו.
במקום זה תגידו מה אתם רואים. אני רואה שקשה לך. אני רואה שאתה מתמודד עם משהו. בוא נראה איך אפשר להתמודד עם זה יחד.

אל תעודדו המנעויות. ההמנעות מגבירה את החרדה בטווח הרחוק. עזרו לו למצוא מה הוא כן יכול לעשות, לאן הוא כן יכול ללכת, עם מי הוא יכול להיפגש וכו‘.

הדגימו ניהול רגשי נכון.
איך אתם מתנהגים כשאתם בלחץ? מה אתם עושים כשאתם מפחדים? איך אתם מתמודדים כשכועסים עליכם? איך אתם מתנהלים כשיש בעבודה עומס גדול? איך אתם מתמודדים כשההוצאות גדולות מההכנסות?
ילדים לומדים בעיקר איך אנחנו מתנהגים ופחות לומדים ממה שאנחנו אומרים להם לעשות ולכן ככל שתהיו מודל לניהול רגשי נכון ככה הם יוכלו לנהל טוב יותר את החרדה ואת הדאגות.

שמרו על שגרה, שינה סדירה, ארוחות מסודרות, פעילות גופנית. מחקרים מראים, שחוסר בשעות שינה וצריכה של סוכרים מעובדים מגבירים חרדות.
לעומת זאת, פעילות גופנית מורידה את הורמוני הסטרס והלחץ ולכן מפחידה חרדות.
שגרה מאוזנת יוצרת בטחון ומאפשרת רוגע.

למדו טכניקות הרגעה כמו הרפיית שרירים, נשימות. בצעו אותם מדי פעם ולא רק בזמן חרדה. למדו את הגוף להרגע גם כשאתם רגועים, ככה הגוף ייתרגל לרוגע ויהיה לו קל יותר לעבור ממצב לחץ ודאגה למצב רוגע. תוכלו לתרגל את הטכניקות האלה עם המתבגר שלכם וככה הוא יילמד להרגיע את עצמו כשייצטרך.

הרשתות החברתיות נותנות הרגשה שכולם נהנים בחוץ ורק אני חי חיים שגרתיים ולא מעניינים, תחושה של FOMO – הפחד לפספס דברים או תחושה של FOBO – הפחד לבחור באפשרות הפחות טובה. חייבים להבין, שעצם החשיפה לרשתות החברתיות מייצרת לחץ ועומס גדולים על המתבגר וזה, כשלעצמו, מגביר חרדות.
דברו עם המתבגר על התועלות שברשתות החברתיות (חברה, מקורות מידע וכו'), דברו על ההשפעה של הרשתות החברתיות, על ההשוואתיות, על דפי השנאה שהם נחשפים אליהם ואיך אפשר לצמצם את ההשפעה של הרשתות החברתיות.

חוסר שינה מחמיר חרדות. הקפידו על מספר קבוע של שעות שינה ביום. נכון שבגיל ההתבגרות הנטייה שלהם הוא לישון כמה שיותר מאוחר, אבל היות והם צריכים לקום רעננים בבוקר הקפידו על שעה שבה נכבים המסכים ועל שעת השינה הכי מאוחרת.

צמצמו חשיפה לחדשות. קבעו זמן לצפייה או להאזנה בחדשות ואל תחרגו מזה. חשיפה ממושכת לחדשות מייצרת דאגה, מגבירה חרדות, ויוצרת אווירה של חוסר שליטה במצב.

אל תלחצו עליו לספר לכם מה עובר עליו, אבל כן תנו לו לדעת שאתם בשבילו – אני פה אם תרצה לדבר.

שמרו על עצמכם. אתם לא יכולים לעזור למתבגר שלכם אם אתם לחוצים בעצמכם. צאו להיטען מדי פעם.

עודדו פעילות גופנית – הליכה, רכיבה על אופניים, ריקוד. מה שהמתבגר שלכם מעדיף כדי שיהיה לו/לה קל להתמיד בזה

התבוננו על הדברים שהמתבגר עושה, יציאה לשפוך זבל, מפגש עם חברים, משחק עם האח הקטן – עודדו אותו לעשות אותם ואחרי שהוא מבצע אתם יכולים לשקף לו, שראיתם שהוא עשה את זה אפילו שהיה לו קשה.

אל תנסו שהמתבגר שלכם יהיה שמח כל הזמן, אל תציעו לו דברים להסיח את הדעת מהחרדה. זה בסדר מדי פעם לא להיות במצב רוח טוב.

אם החרדה מפריעה לתפקוד היומיומי, או שהיא כוללת מחשבות פוגעניות, הפנו אותו לעזרה מקצועית. זה לא בושה, זו יכולה להיות הצלת חיים.

אל תתנו לחרדה לנהל את הבית. אל תשארו בבית כשתכננתם לצאת, אם הייתם מזמינים אליכם חברים – תמשיכו להזמין, המשיכו בחוגים ובפעילות גופנית שהייתם רגילים אליה. ככה המתבגר לא ירגיש אשם שבגללו כל הבית השתנה.

מלאו את הסוללה שלכם – צאו לחברים, עשו דברים שעושים לכם טוב, לכו לחוגים, לסרטים. זו תקופה לא קלה גיל ההתבגרות והיא קשה יותר כשהמתבגר מתמודד עם חרדות, ולכן אתם צריכים לטעון את עצמכם כמה שיותר.

הבדילו בין דברים שעושים טוב לבין דברים שהם לכיף.
צפייה בטלוויזיה יכולה להיות כיף אבל היא לא טוענת אתכם באנרגיה וייתכן שתרגישו ייסורי מצפון אחרי שעות צפייה ארוכות.
מצאו פעולות שעושות לכם טוב אחרי סיום הפעולה – כמו ספורט, התנדבות, בילוי עם משפחה וחברים. מצאו זמן בשבוע לפעולות כאלה. ספרו למתבגר שלכם מה עושה לכם טוב.

כשמישהו מתמודד עם חרדות זה עלול ליצור מחלוקות בין בני הזוג, בין האחים או ביניכם לבין המתבגר שלכם. בכל שיחה אמרו מה הצורך שלכם. המנעו להאשים את הצד השני כי זה יוצר מתיחויות, מעכיר יותר את האווירה בבית והמתבגר עלול להרגיש אשמה שבגללו נוצרו הוויכוחים.

אל תרחמו עליו בגלל שהוא מתמודד עכשיו. הוא צריך שתעזרו לו לראות את הכוחות שבו. רחמים וויתורים רק מחמירים את מצבו.

מצאו קהילה של הורים שמתמודדים עם חרדות של המתבגרים שלהם, שתפו בקשיים וקבלו כלים להתמודדות. אל תישארו עם זה לבד.